הצעת החוק הזאת היא חלק מתוכנית של המחנה הציוני למאבק בשחיתות. כל שבוע נגיש עוד ועוד הצעות חוק. הן לא נגד נתניהו או חשודים אחרים במפלגת השלטון, הן בעד מדינת ישראל כפי שהיא צריכה להיות: עם שלטון חוק, עם משטרה חזקה, עם יועצים משפטיים שעובדים למען הציבור ובתי משפט חזקים.
עבירת מרמה והפרת אמונים היא אחת העבירות החשובות ביותר במאבק בשחיתות השלטונית. עובד ציבור – ובעיקר נבחר ציבור – מקבל את התפקיד שלו מכוח אמון הציבור, ולכן כשהוא מפר אותו, הוא צריך להיענש. הגדרת העבירה היום היא רחבה, אבל היא גם מאוד מאוד כללית. הצעת החוק מחמירה את הענישה ומפרטת את הדברים שהעבירה הזאת כוללת. בין היתר מדובר על ניגוד עניינים, קבלת טובת הנאה, הסתרת מידע מהציבור, מצג שווא, פגיעה באינטרס הציבורי ועוד דברים שכל נבחר ציבור אמור היה לדעת שאסור לו לעשות.
אז בעצם למה זה חשוב? זה חשוב דווקא עכשיו, כי כמו שאמר בגין: גם המובן מאליו ראוי שייאמר וראוי שייכתב וראוי שיהיה בספר החוקים. ההצעה הזאת, שגובשה כבר במשך שנים על ידי יועצים משפטיים שעברו, לא מוסיפה עבירות, היא פשוט מפרטת את האסור. הבהירות הזאת נדרשת עכשיו במיוחד, כשעומד ראש ממשלת ישראל חשוד בפלילים, בין היתר בעבירה הזאת ממש, וממציא לעצמו חוקים משלו; הוא מספר לציבור שדברים שאסורים על פי חוק הם בעצם דבר מותר, בשביל לדאוג לעצמו הוא משנה את כל מערכת הערכים של מדינת ישראל, ואנחנו חייבים להעביר את זה היום בחקיקה.
אנחנו יודעים כבר היום שאם המשטרה תמליץ להגיש כתב אישום – בין בעבירה הזאת ובין בעבירות נוספות – ראש הממשלה יעשה הכול כדי להרוס קודם כול את המשטרה, ואחריה – את הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה ובתי המשפט. איך אני יודעת את זה? כי כולנו ראינו את מופע האימים אתמול, שכולו השתלחות והריסת גורמי אכיפת החוק בישראל. מבחינת נתניהו, רבותיי, אם זה לא הוא שעומד בראש המדינה, לא תהיה מדינה. אנחנו לא ניתן לך להרוס את המדינה, המדינה שכולנו כל כך גאים בה. אני התגאיתי במדינת ישראל, אבל התביישתי בראש הממשלה אתמול.
והאמת היא שלא ראינו ראש ממשלה אתמול על הבמה; אני ראיתי חשוד בפלילים, לחוץ, שמתאר את עצמו כאיזו מין חיה נרדפת על ידי כלבי ציד. קורבן תמים. כלבי הציד הם, חוץ מהתקשורת, משטרת ישראל וגורמי אכיפת החוק. כמעט ריחמתי עליך, ראש הממשלה, אבל אנחנו לא ניפול בפח הזה. אתה לא הקורבן של המשטרה. אנחנו לא ניתן לך להפוך את מדינת ישראל לקורבן שלך. בדרך למטה אתה רוצה – כמו במערכון ההוא, המפורסם – לשרוף את המועדון. אבל אנחנו לא ניתן לך, כי המועדון הזה שאתה רוצה לשרוף, זה הבית שלנו, זאת המדינה שלנו.
אבל איך היה אז במערכון? אנחנו כולנו מדברים על לשרוף את המועדון, אבל צריך להקשיב גם למילים של המערכון של אז. הרי למה הם רצו לשרוף את המועדון? אם לא ייתנו להם לקבוע מי המאמן ומי השחקנים. ראש הממשלה, אתה קבעת מי השחקנים, אתה זה שמינית את היועץ המשפטי לממשלה, אתה זה שמינית את מפכ"ל המשטרה, אבל כמו במערכון ההוא, הם גם רצו לקבוע את התוצאה. ובמדינת ישראל התוצאה המשפטית לא תיקבע על ידי החשוד ועל ידי העבריינים; היא תיקבע על ידי המשטרה והפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה והשופטים. אבל אז רצו האוהדים – לפני שהם שורפים את המועדון – לקבוע גם את השופטים. אבל הי, הרי את זה, מסתבר, מסדר הבית היהודי. ראש הממשלה פועל כדי להחליש את המשטרה, הבית היהודי פועל כדי להחליש את בתי המשפט, וביחד הם פועלים להחליש את היועץ המשפטי לממשלה.
זה נגמר. וראו אתמול על הפנים שלך שזה נגמר. אני זוכרת את בחירות 2009, שבהן ניצחתי אותך, את המשפט שהיה: ביבי – לא מאמין לו. זה המצב שלך היום, ואתה יודע את זה, כי אתה מתחיל לראות גם את אלה במחנה שלך שמתחילים לצאת נגד.
אני חושבת שאתה לא צריך להיות ראש ממשלה מאלף ואחת סיבות אחרות, לא רק בגלל השחיתות האישית שלך. אבל אנשים טובים אחרים, שדווקא מאמינים בדרך של הליכוד, הם גם מאמינים בממלכתיות ובצדק ובשלטון החוק, ובזה שאין אדם מעל החוק; הם מאמינים בדמוקרטיה. תסתכל בירושלים במוצאי שבת ותראה אותם שם, כי גם הם חושבים, כמונו, שהבסיס לקיום החיים המשותפים שלנו כאן הוא ממלכתיות וכיבוד המוסדות שעליהם בנויה מדינת ישראל.
אתם יודעים, אני גם יודעת איך מרגישים עוד אלה שמוחאים כפיים – הם מרגישים מה זה לא נוח. ואני יודעת את זה כי אני הייתי שם ב-1999; שמנו סטיקרים "אני ליכודניק גאה", ומה זה התביישנו ביושב-ראש הליכוד. זאת החוויה שעובר כל אחד ואחד מאלה, גם חלק מאלה שעמדו אתמול ומחאו לך כפיים. מה שהיה, זה עוד בקטן לעומת ההתנהלות שלך מאז. לא רק שלא למדת – שכללת ופיתחת את השיטה הזאת. זאת תהיה בין היתר הסיבה שבגללה אתה לא תהיה יותר ראש ממשלה בישראל, רק השאלה היא כמה זמן ייקח לנו לעצור את ההרס הנורא שאתה ושותפיך לממשלה גורמים למדינת ישראל ותמשיכו לגרום עד הבחירות.
אתמול הייתי בעוטף עזה, בנחל עוז. פגשתי אנשים צעירים. היו גם חברי קיבוץ והיו גם מהמכינה. משם הלכתי לשדרות ופגשתי שם אנשים צעירים מקסימים באמת. מגיעה להם מדינה נהדרת. אחת אמרה לי: תראי, אנחנו מקשיבים לפוליטיקאים, אבל אנחנו שומעים מהם כל הזמן רק נגד. אנחנו רוצים שתגידו גם את הבעד. אז אני אומר מאוד בפשטות – ואת זה בדיוק מייצגת הצעת החוק הזאת: אנחנו בעד לקבע בחקיקה את כל העקרונות שעושים את מדינת ישראל יפה, ואת כל אלה שיגרמו לנבחרי הציבור, שמייצגים את כל אחד ואחת מאזרחי מדינת ישראל, להיות הגונים וישרים ולחשוב על הציבור ולא על עצמם, ולא לקחת לכיסם, ולשמור על מדינת ישראל שבאמת תהיה המקום שבו הצעירים המדהימים האלה שפגשתי אתמול בערב יוכלו לחיות בה בכבוד. אבל כדי שזה יקרה, הכנסת צריכה לאשר את הצעת החוק הזאת, יחד עם עוד הצעות חוק שנגיש, שישמרו על מדינת ישראל נקייה משחיתות וטובה לאזרחיה.