להאזנה:
כבוד נשיא צ’כיה מילוש זמאן,
ברוך הבא לירושלים בירת ישראל.
אני מייצגת על הדוכן את האופוזיציה בישראל. היחסים בין צ’כיה לישראל חשובים לכל חלקי הבית ולאזרחי ישראל כולם.
אמירתך בועידת אייפאק ״אני יהודי״ לא תשכח מליבנו כשהיא באה ממנהיג אירופאי.
גם אני רוצה להודות לך, כבוד הנשיא, על התמיכה העמוקה בישראל, בזכותה להתקיים כמדינת העם היהודי ובזכותה להגן על עצמה.
רק לפני עשרות שנים, אי אפשר היה לומר באירופה את המילים אני יהודי ולהישאר בחיים. גם לא ילדה קטנה שגדלה בצ’כיה, התגלגלה באירופה, לימים עלתה לישראל ולימים ילדה כאן את ילדיה, ביניהם גם את בעלי.
אין לי ספק שבאמירתך 'אני יהודי' נתת ביטוי להבנה עמוקה של העם היהודי על ההיסטוריה המיוחדת שלו.
זאת אמירה שמרגשת אותנו מאוד כי הרי היסטוריה אינה רק עניין של לימוד עובדות, היא צרובה בלב כל אחד ואחת מאתנו כחלק מהזהות שלנו, לעיתים גם כצלקת וגם כלקח לעתיד.
כך גם אנחנו בישראל נושאים צלקת של עם אחר, של העם הצ’כי. גם אנחנו לא שוכחים את הסכם הכניעה של המעצמות עם גרמניה הנאצית שרק הגביר את התיאבון של הרוע הנאצי המוחלט.
אדוני הנשיא,
אני רוצה לספר לך על מדינת ישראל. מדינה שקמה כמדינת העם היהודי בה הוא מממש את זכותו להגדרה עצמית ויש בה שוויון זכויות מלא לכל אחד ואחת מאזרחיה ללא הבדלי דת, גזע, ומין, כולל עשרים אחוז מאוכלוסייתה, אזרחי ישראל הערבים. מחובתנו לשמור על זכויות המיעוט הערבי גם ולמרות שעדיין לא פתרנו את הסכסוך עם חלק משכנותינו הערביות.
הדמוקרטיה בישראל היא נשמת אפנו וגם בעניין זה רבים מאתנו שואבים השראה מענקי רוח ותרבות צ’כים. מסופרים ומאנשים צעירים שנלחמו למען החירות ולמען החופש.
רק לפני עשרה ימים התרגשתי כשהייתי בפראג ביום המאבק לחופש ולדמוקרטיה. אנחנו רואים את חובתנו לשמור על ישראל גם יהודית וגם דמוקרטית, הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון כרגע ומקווה שיצטרפו אלינו עוד.
כי המזרח התיכון אדוני הנשיא הוא שכונה קשה – חלק משכנינו כאן עדיין לא מכירות בזכותה של ישראל להתקיים.
אלה שלא מכירים בעצם הזכות של ישראל להתקיים, הם הגורמים האיסלאמיסטיים הקיצוניים. איראן, חיזבאללה, חמאס – כולם מייצגים סכסוך דתי נגד עצם קיומנו כאן.
מולם העולם כולו צריך להתאחד ולא לתת למדינה שרק השבוע ראשיה כינו את ישראל סרטן, להפיץ ולממן טרור באזור או להגיע לנשק גרעיני.
בצד האיומים יש גם הזדמנויות.
בצדם של הכוחות הקיצוניים, יש מדינות פרגמטיות שרואות באיראן את האויב האמתי וכבר לא בישראל.
מול שני החלקים האלה באזור צריך אסטרטגיה נכונה. לעבוד עם הטובים מול הרעים. עם המתונים נגד הקיצונים.
עם אלה שיש לנו סכסוך לאומי איתם, אבל שמכירים בקיומנו, נגד אלה שמסרבים ויסרבו מתוך אידיאולוגיה דתית.
מה שעוד חשוב בעינינו הוא גם הקיום הפיזי וגם השמירה על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
ההיסטוריה של העם היהודי בעת האחרונה זימנה לנו אתגרים חדשים, בחלקת האדמה שבין הים לירדן.
בצד מדינת ישראל חיים היום מיליונים של פלשתינים ובעוד אנחנו מאמינים בזכותו של העם היהודי על הארץ כולה,
אנחנו שמים בראש סדר העדיפויות שלנו את הקיום של ישראל כמדינת העם היהודי, שתנאי לקיומה ככזאת הוא רוב יהודי.
כך שהחלת ריבונות ישראלית על הארץ כולה תספח אל קירבנו מיליונים של פלשתינים.
אי מתן שיווין יוביל לאבדן המדינה הדמוקרטית וגם היהודית.
והבחירה היא לעיתים בין אופציות קשות, ולכן מכובדי, אנחנו מאמינים במדינה יהודית ודמוקרטית. מתוך כך אנחנו שואפים להיפרד מהפלשתינים, עדיף במדינה משלהם למרות ואולי דווקא בגלל הבעייתיות שבצד שלהם.
לא השאיפה למדינה פלשתינית היא שמובילה אותנו אבל בעינינו היא חלק מהפיתרון.
זהו בעינינו אינטרס ישראלי מובהק ותמיכה בו אינה נגד מדינת העם היהודי אלא דרך לשמור אותה כזאת.
אדוני הנשיא,
צר לי שעדיין אחרי שבעים שנה אנחנו עוסקים באתגרים שישראל ניצבת מולם. לא היינו רוצים שישראל תישפט דרך עדשת הסכסוך המעוותת לעיתים על ידי שוחרי רעתנו.
אסיים את דברי כאן במה שישראל הפכה להיות למרות כל האיומים. ישראל הפכה למדינת סטארט-אפ שתורמת לעולם כולו בזכות ההון האנושי הנפלא שגדל כאן ונאלץ להתמודד ולמצוא פתרונות יצירתיים וחדשניים לא רק בתחום הצבאי אלא בכל תחומי החיים שלנו ושל העולם כולו. החל ממים לשתייה, תקשורת ועד לכל תחומי הרפואה מצילי החיים.
ברוך הבא לישראל העתיקה והחדשנית כאחד.