זאת שעת חירום למדינת ישראל – לא פחות. אני לא יודעת מה יהיה בבחירות – אני יודעת מה צריך לקרות בבחירות. ומה שישראל זקוקה לו – ישראל זקוקה למהפך – הוא אפשרי, והוא קריטי לעתידה של מדינת ישראל, כדי להציל את מדינת ישראל מפני הממשלה ששלטה פה בשנים האחרונות.
בשנה הבאה, כשיהיו הבחירות, אני פחות או יותר אסגור 20 שנה בכנסת. אני ניהלתי כאן מאבקים קשים על אלף ואחד דברים, לפעמים מהקואליציה, לפעמים מהאופוזיציה, אבל מעולם זה לא היה כל כך קשה כמו בשנים האחרונות. וזה לא היה יותר קשה בגלל צדקת הדרך – להפך: אני משוכנעת היום יותר מתמיד בצדקת הדרך שלנו. זה היה קשה בגלל שלראשונה, יום-יום, שעה-שעה, אני מרגישה שהממשלה שלנו, ממשלת ישראל, חוצה כל קו אדום. יורקת על כל דבר שהחזיק את מדינת ישראל 70 שנה כמדינת העם היהודי וכדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. והדברים שהיו מובנים מאליו כל כך הרבה שנים כבר לא מובנים מאליהם. אני גדלתי על האתוס הציוני, ההורים שלי נלחמו להקים את המדינה הזאת. אני ידעתי גם כילדה שיהיה קשה, ככה חינכו אותנו – "תהיו חזקים", אמרו לנו, "הולך להיות קשה". אבל הבעיה היום היא לא ההתמודדות עם אויבים מבחוץ – ישראל חזקה כדי להתמודד עם האויבים שלה מבחוץ – הבעיה היום היא הקואליציה הזאת שכבר הובטח לנו שזאת תהיה הקואליציה שתהיה אם נתניהו ינצח, והוא לא ינצח, כי אסור לתת לו לנצח בשביל כל מה שאנחנו מאמינים בו.
כי במשך שנים חינכו אותי שהמאבק הזה הוא מאבק ראוי, שווה, צריך להילחם עבורו, הפוליטיקה זאת שליחות. שווה אפילו להיהרג בשביל מה שהמדינה הזאת מייצגת ורבים גם שילמו בחייהם עבור זה. וזה לא בגלל שאין לנו ארץ אחרת, גם אם זה נכון, אלא בגלל מה שיש לנו כאן, ועל זה אנחנו צריכים לשמור, הרי יש לנו מדינה נפלאה: מדינה שהוקמה כמדינת העם היהודי, מדינה שהכריזה על עצמה כדמוקרטיה שיש בה שוויון לכל אחד – איזו גאווה. כשאני מתרגשת ב'התקווה', כשאני רואה את הדגל עולה, זה לא הסמלים הטכניים שכתובים בחוק – זה מה שהם מייצגים. זאת מערכת הערכים של היהדות, ומערכת הערכים של הדמוקרטיה שהתחברו כאן ביחד למדינה אחת שהיא המדינה שלנו. ועכשיו אולי מכריחים להניף דגל אבל הם משנים את התכנים ואת הערכים שהדגל הזה, שכל כך יקר לנו, מייצג.
אני בשנים האלה שאני רואה את מה שקורה כאן אני אומרת לפעמים שאני רוצה לצרוח ולפעמים אני גם עושה את זה. אני כמעט מתקשה לנשום לפעמים.
שלא יובן – יש בינינו מחלוקות וזה בסדר. זאת המשמעות של דמוקרטיה – כל אחד חופשי שתהיה לו דעה משלו. יש פה דעות שונות ולא כולם צריכים לחשוב כמוני. אבל מעולם, במשך 70 שנה, לא היתה מחלוקת על הדמוקרטיה עצמה.
ראיתי אתכם, ממשלת ישראל, לועגים לכל מה שהדמוקרטיה מייצגת. ראיתי אתכם, ממשלת ישראל, מניחים יום-יום, שעה-שעה, חוקים שמבקשים להרוס את כל המוסדות שעליהם הדמוקרטיה הישראלית נשענת. ראיתי אתכם תוקפים את התקשורת, העצמאית והחופשית – ובלי תקשורת חופשית אין דמוקרטיה. ראיתי אתכם מתעלקים על מערכות אכיפת החוק והמשפט – ובלי מערכת משפט עצמאית אין דמוקרטיה. או כפי שאמר מנחם בגין במילים האלמותיות שלו "ובמדינתו פנימה יהיה הצדק השליט העליון, שליט על כל שליטיה", אדוני ראש הממשלה – בינתיים. שליט על כל שליטיה. לא רק זכותם אלא חובתם של מערכות המשפט ואכיפת החוק לבדוק גם אותך. וחובתה, לא רק זכותה, של התקשורת לדווח על מה שאתה עושה. וזכותם של אזרחי ישראל לקבל את האמת. לא את ההצגות שאתה עושה – את האמת הנקיה על שלטון לא נקי. וזכותם, ואני רוצה לומר – אפילו חובתם – להחליט שבבחירות הבאות הם בוחרים קודם כל מנהיגות נקיה. מנהיגות שמייצגת את הערכים של מדינת ישראל. וגם אם יש לנו מחלוקות בינינו אנחנו שותפים לדבר הבסיסי הזה, שנמצא על כל חדר, גם במשרדי ממשלה, גם בכיתות הלימוד, גם בצה"ל – מגילת העצמאות, שהממשלה הזאת הצביעה נגדה. כששבעים שנה אחרי הקמתה של מדינת ישראל שרי חינוך, ומשפטים, וראש ממשלה יוצאים נגד השוויון, נגד מגילת העצמאות – על זה המאבק. מה מחנכים את הילדים שלנו עכשיו, כשמשרד החינוך נמצא בידיים האלה?
ולכן אם דיברתי עד כמה קשה היה לי לנשום בשנים האלה, ביום שהוכרזו הבחירות, באמת – התחלנו לנשום לרווחה, כי יש סיכוי ויש תקווה. ואנחנו יכולים לעשות את המהפך, כי כמו שיש כאן שעת חירום. וכמו שאתם כבר הצהרתם שהקואליציה הזאת – זה מה שאתם רוצים שיישאר, אנחנו צריכים לאחד כוחות, ואנחנו צריכים לפעול ביחד, ולהתחבר למכנה המשותף שהוביל כל אחד מאיתנו לכנסת, השליחות הזאת, הערכים האלה, הדבר הזה שאנחנו נאבקים עליו. ואנחנו צריכים לחבר את מי שיושב כאן, בצד הזה, גם אם הם במפלגות שונות. ואנחנו צריכים לאחד את כל הכוחות שרוצים לבוא היום לפוליטיקה, לא לעוד שברי מפלגות אלא לחבירה אחת גדולה כדי שנוכל לעשות את המהפך – ואנחנו יכולים לעשות אותו. ולהרכיב ממשלה עם המחנה הציוני, בוודאי, ועם כל הכוחות שיצטרפו ושותפים לדרך שלנו, לערכים שלנו.
כי אתם מבינים, יום אחרי הבחירות פתאום כל אזרח בישראל יוכל לדבר, והוא יוכל לבקר, והוא יוכל לומר במה הוא מאמין, ואף אחד לא יאשים אותו בבגידה. וארגוני החברה הישראלית יוכלו לעזור לחלשים בלי שיגידו להם ממי ומה הם ממומנים. ואפשר יהיה להאבק על הדמוקרטיה, אבל לא יהיה צורך להאבק עליה, כי היא תחזור להיות הדבר שבשגרה שכולנו חיים בתוכו וממנו. ולפעמים לא מרגישים איך לוקחים אותו כי דמוקרטיה, כמו חמצן: לא מרגישים בה כשהיא נמצאת, אבל – קשה לנשום כשהיא נעלמת. ואנחנו ניתן לכל אזרח במדינת ישראל את הזכות לא רק לאהוב אלא גם להינשא ולחיות ולגדל ילדים, בלי קשר לשאלה אם הוא עולה חדש, או חבר בקהילה הלהט"בית. ואנחנו יכולים להתווכח עם בית המשפט, אבל לעולם נקבל את החלטתו ונחזק אותו, גם כשבית המשפט ידאג לאזרח מן השורה למרות שאנחנו נהיה בממשלה, וזה יהיה בסדר.
וכשיועץ משפטי לממשלה יגיד, אם מישהו מאיתנו יחשוב לעשות משהו ויועץ משפטי לממשלה יגיד it`s not done, "זה לא חוקתי", אנחנו נאמר, אתה היועץ המשפטי לממשלה. אנחנו נקשיב, אנחנו נחזיר את מדינת ישראל בדיוק בדיוק בדיוק למה שהאבות המייסדים חלמו כשהם נלחמו עליה למה שהם חתמו עליו ביום הקמתה – על מגילת העצמאות. נחבר אליה מחדש את העם היהודי שמרגיש היום מנותק ממה שקורה כאן.
וזה תלוי גם בנו, אבל גם בכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל. יש תקווה, תנצלו אותה, תממשו אותה. ההצבעה בקלפי היא כמו תפילה, והתפילה הזאת יכולה להתממש.