רגע אחד של אחדות מכוננת היה בהיסטוריה של העם היהודי למוד המחלוקות. רגע אחד, שבו התקבצו ביחד יריבים מושבעים שנלחמו עד לאותו רגע זה בזה ממש. הרב בירך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, ובזה אחר זה עלו מנהיגי האומה וחתמו על המסמך שקובע שמתוך זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם העומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית, הם מכריזים על הקמתה של המדינה היהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל, שתקיים – כך קבעו באותה נשימה – שוויון זכויות גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת, גזע ומין.
המסמך הזה הוא מגילת העצמאות ואת העיקרון הזה אנחנו מבקשים היום לחוקק כחוק-יסוד, כמשפט הראשון בחוקתה העתידית של מדינת ישראל. מדינת הלאום של העם היהודי עם שוויון לכולם. אבל 70 שנה אחרי, ממשלת ישראל – הלאומית לכאורה, במדינת ישראל הריבונית – מתנגדת למגילת העצמאות ומוחקת את ערכיה, יום-יום, שעה-שעה, הצעת חוק אחת אחרי רעותה.
יש בינינו מחלוקות, אבל מגילת העצמאות? גם אז, ברגע ההיסטורי ההוא, היו כאלה שהתנגדו, ועוד איך התנגדו, לחלק מהדברים שהיו כתובים בה. נציג ברית הצה"ר – הציונים הרוויזיוניסטים – שהקים ז'בוטינסקי, אמר: אנחנו מתנגדים – איך לא – משיתוף פעולה עם האו"ם ומהפסקה שיש בה רמז של הסכמה לחלוקת הארץ. אבל, הוא הוסיף, "לא רצינו להיבדל מן הכלל במאורע כה חשוב לא רצינו להחליש את הרושם של ליכוד ואיחוד מלא כלפי חוץ".
נציג אגודת ישראל אמר: "תוכנה וצורתה החילונית של הכרזה זו פגעה קשה ברגשותיי וברגשות היהדות החרדית", כי היא לא קובעת כי המשטר יהיה מבוסס על חוקי תורתנו הקדושה והיא נמנעת מלהזכיר את שם השם. אבל גם הוא אומר: רבותיי, אם למרות כל – – – חתמתי גם אני, נציגה של אגודת ישראל – – – עשיתי זאת תוך הכרת האחריות הקשה והסכנה האופפת אותנו – – – כפילוג בתוך מחנה ישראל".
הקומוניסטים הלינו על כך שצריך היה, יחד עם הזכויות האזרחיות, לציין גם את הזכויות של הערבים כמיעוט לאומי, אבל חתמו.
לנציג מפ"ם חסרה התייחסות לסוציאליזם, אבל הוא חתם.
נציג פועלי אגודת ישראל אמר "הרבה דברים שאפשר היה לתקן בה, לא תוקנו, אבל חתמנו על ההצהרה הזאת "כדי להפגין את אחדות עם ישראל בתקופה זאת".
וסיכם דוד בן-גוריון ואמר: "שמענו דברי ההודעות, דברים אלה לא באו להחליש את תוקפה של האחדות היהודית אשר התגלתה ביום ההכרזה על הקמת המדינה היהודית. אחדות זו עומדת וקיימת. אדרבה, דווקא התגלות חילוקי דעות בשאלות מדרגה שנייה מוכיחה כמה מלוכד העם היהודי בעיקר – ליכוד זה קיים והוא יהיה הרוח החיה שתפעם בציבור הנמצא פה וגם בזה שעדיין איננו נמצא פה".
בציבור הנמצא פה, אמר בן-גוריון, וגם בזה שעדיין איננו נמצא פה – שזה אנחנו. וואו, כמה גדולים הם היו אז וכמה קטנים אתם. לא אנחנו, אתם, ממשלת ישראל, שמסרבת לתמוך היום בהכרזת העצמאות. איך אתם יכולים? איך אתם מעיזים לקחת את המסמך הזה – שבזמנו אנשים היו מוכנים לוותר על דברים שבנשמת אפם האידיאולוגית אבל לחתום על העיקר – איך אתם מוכנים לקחת את המסמך הזה ולזרוק אותו לפח האשפה של ההיסטוריה.
זאת אומרת, מה יהיה הדבר הבא? ציוץ של ביבי בחיוך מתנשא וציני דורך על מגילת העצמאות בלשכה? ציוץ שלו קורע את החלק של השוויון ממגילת העצמאות? כי הרי המילה "שוויון" זאת המילה שמפריעה לקואליציה הזאת. זאת אומרת – המילה "שוויון", דרך אגב, ממש לא מפריעה לנתניהו. הוא חתם על המשפט, שישראל היא מדינת העם היהודי עם שוויון לאזרחיה, לפלסטינים ולאמריקנים, כי זאת הייתה הדרך לקבל תמיכה במדינת ישראל היהודית. אבל המילה שוויון מפריעה לאלה בממשלה שלא רוצים לתת זכויות שוות לערבים או לנשים או לעולים מחבר המדינות – אלה שאנחנו מזמינים לבוא מכוחו של חוק השבות, שצריך להיות בחוקתה של מדינת ישראל; העולים שראש הממשלה רק אמש, ביום הקליטה, בא להתגאות כמה הוא תורם להם, אבל את השוויון הזה הוא רוצה לקחת מהם. את השוויון הזה רוצה לקחת ראש הממשלה מחברי קהילת הלהט"ב, שבהם הוא מתגאה בחו"ל, להראות איזו מדינה ליברלית יש לנו.
אבל מאלה ואלה, מהעולים ומקהילת הלהט"ב, הוא רוצה לקחת את השוויון, ולכן הממשלה הזאת הצביעה נגד ברית הזוגיות, ועכשיו גם נגד השוויון. אבל העיקר – השוויון מפריע בעיקר לאלה שרוצים לגרור אותנו למדינת אפרטהייד. הקיצוניים שעל הדרך פוגעים בכל אלה שעדיין מעיזים להניף את דגל השוויון גם כשקשה, בין אם זה נשיא מדינת ישראל, אנחנו, שומרי הסף או בג"ץ. מה שהם לא יודעים חברי הממשלה, שכל אחד ממרכיבי הממשלה הזאת מייצג קבוצת מיעוט אחרת במדינת השבטים שאנחנו. אתם רוב בממשלה אבל כל אחד מכם משתייך למיעוט אחר שיום אחד יזדקק לשוויון הזה, וכדאי שתלמדו כבר עכשיו ותבינו מהו העיקרון של רוב, של דמוקרטיה. ורוב לא יכול לעשות מה שהוא רוצה ומה בראש שלו, לא במדינה יהודית של אהבת לרעך, ולא במדינה יהודית שבה צריך לזכור שגר היית בארץ מצרים, ולא במדינה דמוקרטית. ואם אתם רוצים חוק צרפתי, תתחילו מהעקרונות של החירות והשוויון והאחווה שבצרפת, ובטח לא במדינה שהיא גם יהודית וגם דמוקרטית.
"כל יחיד מלך", אמר ז'בוטינסקי, והתכוון לכל אחד ואחד מאזרחי המדינה ולא לראש ממשלה שנדמה לו שהוא מלך שלא מחויב דבר לאף אחד. והאמת היא שבאמת יש לנו מדינה נהדרת או איך כתב אתמול משה ארנס? אחלה מדינה אבל אתם הורסים אותה.
חבריי חברי הכנסת, עוד טרם יבש הדיו על מגילת העצמאות כשצבאות ערב תוקפים, באו הוריי אז בברית הנישואים. הזוג הראשון שנישא במדינת ישראל. החלום שלהם היה החלום של כולנו, שהחזון שכתוב במגילת העצמאות יתממש עבורם ועבור ילדיהם שעוד טרם נולדו, ועבור העם היהודי כולו. הם לא חלמו שמקץ 70 שנה ממשלת ישראל תסרב לאמץ את מגילת העצמאות אל ליבה ולחוקק אותה, ותחליט לקרוע אותה לגזרים בהתלהבות פופוליסטית שדורסת מיעוטים וחוצה קווים אדומים ולא עוצרת באין כניסה חוקתי, והורסת את המדינה הזאת מבפנים, המדינה שהורינו נלחמו עליה ואחרים באו אליה ממדינות ערב ומאירופה ומכל מקום בעולם, ועל ערכיה הם חתמו במגילת העצמאות. אותה מדינה שמיישמת ואמורה ליישם את אותו חלום ואותם ערכים בשבילנו.
הרי במקום תמונת הרצל כאן הייתה צריכה ויכולה להיות מגילת העצמאות. היום אתם מבקשים להוסיף בצידה את המילים: זכרה לברכה, ואנחנו לא ניתן לכם לעשות את זה. גם אם תצביעו נגד החוק, אנחנו נגן על כל אות בה ועל כל ערך מערכיה.