אין מקום במדינה דמוקרטית לגזענות ולאפליה, חד וחלק. מדובר בתופעות שיש להפגין כלפיהן אפס מידה של סובלנות, תופעות שאנחנו צריכים לחתור למיגור מוחלט שלהן. דמוקרטיה מתבססת על צדק ושוויון, וגזענות היא לא פחות מפגיעה בעמוד השדרה המוסרי שלנו כחברה. לצד הענישה המתקדמת אותה קידמנו, אני שמחה להשיק גם קמפיין ציבורי נרחב, שיזכיר לכולנו שכשרואים עוול צריך להרים קול מחאה ולצאת נגדו. הגיע הזמן שבאמת כל ישראל יהיו ערבים זה לזה
זו הסיבה שבגללה החלטתי לראשונה בתולדות משרד המשפטים להוביל קמפיין נגד גזענות.
שנת 2014 כמו השנים שבאו אחריה היו שנים רוויות בתופעות פסולות של אפליה וגזענות, שזכו לתהודה רבה. כדי להוקיע תופעה בזויה זו, יזמתי כשרת המשפטים, ציפי לבני, קמפיין שמטרתו אחת: להזכיר לציבור הרחב כי גזענות היא לא רק פסולה מוסרית, אלא גם מהווה עבירה על החוק.
במסגרת הקמפיין פתחנו מוקד טלפוני לנפגעי אפליה וגזענות (1-700-70-60-44), בו מספק עד היום האגף לסיוע משפטי מידע לאודות האפשרויות השונות העומדות בפני הנפגעים. בנוסף, הקמתי אתר אינטרנט ייעודי העוסק בתופעה ובו מידע אודות חוקים ותקנות העוסקים באפליה ובמניעתה, מציג פסיקות רלוונטיות וכן מציג את דרכי הפנייה למוקד המשרד וגורמים רלוונטיים נוספים.
רקע להקמת היחידה "במהלך עבודתם, נאלצו חברי הצוות להישיר פעם אחר פעם את מבטם אל הראי שהציבה בפניהם קהילת יוצאי אתיופיה בישראל במהלך עבודתם, ולהתמודד עם המציאות העגומה. מציאות בה נער וגבר אתיופי מדווחים על תחושת חוסר ביטחון, כאשר הם מתהלכים ברחובות העיר וחשופים, כדבר שבשגרה, להתנכלות והטרדה על רקע תיוגם כ'חריגים בנוף'. מציאות בה לא פעם נערה ואישה אתיופית אינן זוכות ליחס שווה ומכבד. מציאות בה אזרחנו שחורי העור הם הבולטים ביותר ומזוהים ביותר במרחב ולצד זאת, שקופים בכל כך הרבה מובנים אחרים". כך תיארה , יו"ר הוועדה, עו"ד אמי פלמור, את המציאות של ישראליות וישראלים יוצאי אתיופיה על רקע צבע עורם. ועדת פלמור לא הסתפקה בהכרה בקיומה של מופעי גזענות ממסדית ובתיאור המבוסס של חוויות גזעניות שחוו יוצאי אתיופיה, אלא גיבשה 53 המלצות יישומיות שונות. אחת ההמלצות המרכזיות היא: הקמת יחידה ממשלתית לתיאום המאבק בגזענות. תפיסות גזעניות מובילות לאפלייתו של אדם כמעט בכל תחומי חייו. אפלייתו של אדם היא תופעה פסולה מיסודה ובלתי חוקית. האפליה הגזענית בפרט ואפליה בכלל, גורמת פגיעה קשה בכבודו של האדם המופלה ומונעת ממנו מימוש זכויותיו באופן שווה בחברה. האפליה הגזענית בחיי היומיום מתרחשת במרחב הציבורי, בין היתר, במניעה מאדם להתהלך חופשי במרחב הציבורי, סירוב כניסה למקום ציבורי או לספק לו שירות או מוצר המוצע לציבור על רקע גזעני והתבטאויות גזעניות במרחב הציבורי, לרבות שימוש באמצעי מדיה שונים לקידום תפיסות גזעניות.