משום מה התעוררה – ואני אשתף גם את חברי הכנסת, משום מה התעוררה שאלה אם נכון להביע בעת הזאת אי-אמון בממשלה מחמת המצב הביטחוני והתבססות איראן בסוריה. אז קודם כול להבהיר, האירוע הצבאי שהיה במהלך סוף השבוע, הוא הסתיים. זה נכון שאיראן ממשיכה להתבסס בסוריה, ולצערי היא כנראה תמשיך להתבסס בסוריה. בגלל שלצערי עוד הרבה זמן איראן תהיה שם, זו ממש לא סיבה לאפשר לנתניהו, ראש הממשלה, להמשיך ולהתבסס בכיסא ראש הממשלה. לתת גיבוי בעת מבצע ומלחמה – בוודאי. כך גם עשינו במהלך סוף השבוע. לתת כרטיס פתוח להישאר בכיסא – ממש לא.
אני שמעתי גם את אלה ששואלים, הרחיבו כבר את הדיון הזה, ושאלו: רגע, אבל סיגרים ושמפניות, הדבר הזה, הדבר הקטן הזה, חשוב יותר מהאיום האיראני? אני רוצה להבין – זאת אומרת, זו הבחירה היחידה שעומדת בפני אזרחי מדינת ישראל? ראש ממשלה מושחת – ואני יודעת, אדוני היושב-ראש, שאתה חושב שהמילה "מושחת" היא מילה קשה, ואתה צודק, וזה מה שבדיוק אני חושבת על ראש הממשלה. אז האם מה שמגיע לאזרחי מדינת ישראל זה ראש ממשלה מושחת כי יש לנו איומים? הרי גם את הענייניים הביטחוניים והמדיניים צריכים לנהל מנהיגים נקיי כפיים, ויש כאלה במדינת ישראל. שלא לדבר על זה שנתניהו כבר מזמן לא מר ביטחון. הוא אף פעם גם לא היה. לצערי, למרות כל פעולותיו, אנחנו רואים גם את איראן ממשיכה להתבסס בסוריה.
ואם יש דבר שברור היום בהקשר הביטחוני – שכל הסיסמאות של הביטחון של נתניהו לא עובדות בזמן אמת. סוף השבוע האחרון הוא בעיניי הזדמנות נדירה להסכים אחת ולתמיד שסיסמאות, נאומים מתלהמים, גם אם הם נעשים בטון בוטח וגברי, לא מביאים ביטחון. איך אני יודעת את זה? 2008, מבצע עופרת יצוקה, אני ממלאת מקום ראש ממשלה ושרת חוץ; איך שהמבצע מסתיים – ובו אנחנו נותנים לחמאס מכה, אבל מסיימים את המבצע – נעמד ראש האופוזיציה נתניהו ואומר: אם רק תיתנו לי, אני אהרוס ואשמיד ואעשה את הכול ולא יהיה חמאס. "חזק מול החמאס", אז הייתה הסיסמא. נו, אז הגענו ל-2014, לצוק איתן, ונתניהו קיבל, ובצדק, בדיוק את אותן החלטות. אבל אז נעמדו שניים אחרים מחוץ לחדר והתראיינו בטלוויזיה, בנט וליברמן, ואמרו: אם רק תיתנו לנו את החמאס, אנחנו כבר נדע לחסל אותו. נו, אז ליברמן שר הביטחון, ואתם חושבים שהמבצע הבא יהיה אחרת?
מלחמת לבנון השנייה – כשעומדת בפני ממשלה בכירה הבחירה או להשאיר את כוחות צה"ל בעומק השטח או לצאת בחשכת ליל או להביא להחלטת מועצת ביטחון שחיזבאללה הוא ארגון טרור והוא לגיטימי וצריך לפרק אותו מנשקו ולהביא כוחות בין-לאומיים שגם יפרקו אותו מנשקו ואסור להעביר לו נשק, נעמד נתניהו ואומר: ההחלטה הזו מחזקת את חיזבאללה. כמה נתניהו היה היום משלם או רוצה שתהיה היום החלטת מועצת ביטחון שקובעת שאיראן היא לא לגיטימית ואסור לה לתמוך בטרור ומביאים כוחות בין-לאומיים לסוריה כדי להוציא אותם משם? כי האמת היא שכדי להשיג שקט לטווח הארוך, כדי לנצח באמת, צריך שילוב של ביטחוני וצבאי.
תראו, גם אם אירועי סוף השבוע השכיחו לרגע את הקמפיין שמנהל ראש הממשלה – ראש ממשלת ישראל נגד מדינת ישראל ומוסדותיה – אני רוצה להזכיר לכם: עכשיו ראש הממשלה מנהל קמפיין נגד משטרת ישראל כי הם צריכים להחליט בעניינו; אחר כך הקמפיין ימשיך נגד היועץ המשפטי לממשלה, כי הוא זה שיצטרך להחליט; אחר כך זה יהיה נגד בג"ץ, כי בג"ץ יצטרך להחליט אם הגשת כתב אישום מחייבת התפטרות של ראש הממשלה.
זה כמו במרוץ שליחים, מי שיקבל את תפוח האדמה הלוהט הזה הקרוי תיקי נתניהו, הוא זה שמייד יותקף על ידי ראש הממשלה. אני לא מנחשת את זה, אני לא מאשימה סתם, הרי זה כבר קורה. הרי הטקסטים שראש הממשלה משתמש בהם נגד משטרת ישראל וגורמי אכיפת החוק – אנחנו כבר שמענו אותם.
עכשיו, כאן מגיע שילוב הרסני למדינה, באמת, כי ראש הממשלה, בגלל השחיתות האישית שלו, רוצה את כל הגורמים האלה חלשים – מין יס מנים כאלה, שלא יעזו לעמוד ולומר לציבור במה הוא חשוד – אבל בצידו, יש את הבית היהודי, את אותה מפלגה שבגלל האידיאולוגיה שלה, גם היא רוצה את אותם מוסדות חלשים. הרי הם רוצים להוביל אותנו למדינה אחת בין הים לירדן, שיהיה בה רוב ערבי, ולכן היא לא יכולה להיות דמוקרטית. לכן היועץ המשפטי לממשלה צריך להיות חלש, כי הוא קובע שיש חוקים שהם לא חוקתיים, ובג"ץ – בטח ובטח, חייבים להרוס אותו ולעלות עליו ב-D9, כי הוא הרי קובע שמה שלא חוקי ביהודה ושומרון, אותו צריך לפנות. לכן השילוב הזה הוא שילוב הרסני למדינת ישראל ולמוסדותיה.
ראש הממשלה, בגלל השחיתות האישית שלו, מאפשר לזה לקרות, למרות שהוא יודע שכל חוקי הסיפוח האלה הם לא הדבר הנכון למדינת ישראל. רק הוא, אין לו את האומץ. כמו שאין לו את האומץ להתייצב מול ההאשמות, אין לו את האומץ להתייצב מול השותפים הפוליטיים ולהגיד: עד כאן, זה רע למדינת ישראל. אז הוא ישתמש – יגיד שזה לא הזמן; הוא יגיד אמריקה ואלף ואחד דברים.
רבותיי, ראש ממשלה שמשתלח במשטרה, שמאשים אותה במניעים זרים כמו אחרון הפושעים, לא יכול להישאר בכיסא. מה שראש הממשלה עושה למשטרה זה לא פחות חמור מאותן הפרשיות שעליהן הוא נחקר. מה שקרה הוא שנתניהו צריך ללכת הביתה לא בגלל המלצות המשטרה, שאינני יודעת עוד מה הן יהיו, אלא בגלל מה שהוא עושה למשטרה. הרי המשטרה יכולה להמליץ אם להגיש כתב אישום או לא, אבל את העובדות אנחנו כבר יודעים, גם מה שהיה קודם וגם מה שהוא עושה עכשיו למשטרה. הוא מנסה להרוס אותה ולהפוך אותה ללא לגיטימית ולטעון שהוא הקורבן בכל הסיפור הזה.
העבירה הגדולה ביותר היא חוטא ומחטיא. נתניהו לא רק מושחת אלא משחית גם אחרים. לא רק את המקורבים מנסה נתניהו להשחית, אלא עם שלם. זאת אומרת, במקום להתמודד עם הטענות הקשות הוא מנסה להפוך את האסור למותר. היום מי שעושה את זה, זה ראש הממשלה, ומחר יטען את אותה טענה – הרי כל גנב קטן הוא ראש ארגון פשע. משטרת ישראל יכולה להמליץ ולומר מה פלילי ומה לא, והפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה יחליטו מה פלילי ומה לא. אז המשטרה יכולה להמליץ אם להעמיד לדין והיועץ המשפטי יכול לקבוע אם פלילי או לא, אבל אנחנו יכולים לקבוע באיזו מדינה אנחנו רוצים לחיות.
עכשיו תראו, אני יודעת שזה נראה נורא רחוק, אבל בואו נדמיין לרגע מה הדברים הבסיסיים שנלמד עכשיו את הילדים שלנו. זאת אומרת, באיזו מדינה אנחנו רוצים שהם יגדלו? זאת אומרת, הסיפור הזה, שבו פושע זה רע ושוטר זה טוב, עכשיו זה אאוט? מה שאִין זה שפוליטיקאי מושחת זה טוב, ושוטר זה רע? מה נלמד את הילדים שלנו בגן? אני יודעת, אם לא תאכל יבוא שוטר זה באמת לא לעניין, אבל מה נגיד להם: אם יבוא שוטר אז תקלל אותו? תירק עליו? כי זה מה שראש הממשלה עושה. אם יעצור אותנו שוטר כשאנחנו נוסעים עם הילדים בדרך ויגיד שעשינו עבירה, מה נגיד להם, לילדים? עזבו, אלה הם הזויים, הם סתם רודפים אותנו, לא שווים שום דבר. לא צריך לשמוע להם – כי ראש הממשלה ככה אמר.
אתם מבינים, ראש ממשלה במדינת ישראל אמור להיות מודל לחיקוי ולא זה שהופך פה את כל מערכת הערכים ואת כל היוצרות במדינת ישראל. זה גם המשטרה וגם בתי המשפט, ואם יום אחד השלטון יחליט להפקיע לכם קרקע או לגזול מכם איזו זכות – וזה קורה לפעמים – תרצו לפנות לבג"ץ, הם לא יהיו שם, השופטים. הם יעסקו בלרצות את הממשלה, כי ככה הממשלה הזאת רוצה אותם: קטנים וכנועים ועובדים מטעמם ולא עבורכם, אזרחי מדינת ישראל.
זאת לא באמת המדינה שגם אתם רוצים. אנחנו רוצים מדינה עם משטרה עצמאית, שתפעל נגד הפשע המאורגן ותפעל גם נגד השחיתות השלטונית. אנחנו רוצים בית משפט עצמאי ואנחנו רוצים שיפעל ללא משוא פנים ולא יפחד מהשלטון, ובעת הצורך גם יקבע מה שצריך לטובת אזרחי המדינה ולטובת ערכיה של מדינת ישראל ולטובת השוויון. מה שלא חוקי – לא חוקי, גם אם יהיו פה אלף חוקי הסדרה למיניהם.