נרשמים, מדברים ומשפיעים

"הייתי טום בוי חסרת תקנה" ציפי לבני מספרת על ילדותה בתל אביב

באחת הפעמים מצאתי את עצמי לבד במעלית, תקועה בין קומות ובין דירות, תלויה בין שמים וארץ. שכנים זועמים הזעיקו את אמי ופסקו שנמאס להם. שמעלית זה לא משחק. שדי. ואם היא רוצה את הבת שלה בחזרה, אז שתשלם בבקשה 50 לירות כדי להזעיק טכנאי. אמי, אשת עקרונות, הבהירה בקול רם מספיק שהגיע עד אליי, שהבת שלה לא תהיה בת ערובה ולכן אין לה גם שום כוונה להיכנע לסחטנות, והלכה. נשארתי במעלית, המומה, מבוהלת ובוכה. אבל לדיירים לא נותרה ברירה אלא לשחרר אותי. כשהדלת נפתחה סוף סוף, שעטתי החוצה. רצתי הכי מהר שיכולתי ומאז למדתי שלא להיכנע לסחטנות. גם לא תתפסו אותי מתגוררת בקומה גבוהה בבניין עם מעלית.

 

את הבגדים קנתה לנו אימא רק במחיר מציאה בשוק בצלאל ועל כך הייתה גאוותה. היא הכירה את כל המוכרים בשמם, אבל החברות איתם לא מנעה ממנה להתמקח. אני לבשתי את מכירות החיסול של השנים הקודמות – בתקווה שילדי דובנוב העשירים לא יבחינו בהבדל – חמושה במנטרה של אימא שלא הבגד עושה את האדם. סיומו של מסע הקניות בשוק בצלאל היה הפלאפל שבו אפשר למלא את הפיתה שוב ושוב בצ׳יפס העגול והמבריק משמן.

 

שנים רבות לא הלכתי לשוק בצלאל. הפסקתי כשעברתי למגרש הפוליטי וכל ביקור שלי שם היה מלווה באייטם רכילותי. אבל ביום שישי לפני כשבוע (אחרי עוד ישיבת קבינט) החלטתי לעצור שם, לקנות חולצות ב־10 וזיכרונות, ובעודי ממששת את חולצות הטריקו, פנה אליי המוכר במפתיע ואמר במשפט שצבט את לבי: "את יודעת ציפי, אני מתגעגע לאימא שלך, היא חסרה לנו כאן". "גם לי היא חסרה", אמרתי, "גם לי".

 

שוק הכרמל, כל יום שישי. המולת אדם. רעש. צעקות. ריחות מתחלפים במהירות. צבעים עזים. וכולם נוגעים, מתווכחים, קונים וממהרים. אני הייתי על תקן הסבלת הסובלת. החלק של הירקות והפירות היה עוד סביר, אבל הצעידה ברחוב הבשר, מראה תרנגולות כרותות ראש וחלקי פרות תלויים על אנקולים, הפכו אותי לצמחונית. מגיל 13 עד היום – אני בבשר לא נוגעת.

 

בסוף השוק, בתחנה, היינו, ילדה וגברת עם סלים, ממתינות לאוטובוס. לעתים קרובות אבא, שעבד במצודת זאב – בית תנועת החירות והליכוד – היה מחכה לנו בקצה השוק עם האוטו, וחוסך לנו את ההמתנה המייגעת לאוטובוס עם השקיות הכבדות.

 

אבא היה לוקח אותי בשבת בבוקר ביום יפה, לשוט בירקון (כן, הוא גם קרא המון עיתון), שעל גדותיו היה גם מעו״ז בית״ר – תנועת הנוער שלי. ותמיד היה לי את הים. היינו צועדים ברגל מערבה, חולפים על פני כיכר רבין (אז מלכי ישראל) וממשיכים לאורך רחוב פרישמן שנשפך אל החוף. שם הייתי ילדה שבונה ארמונות בחול, נערה עם חברים ואם לילדים שחרדה כשהם נכנסים לשחות. בשכונה הזאת היו מיטב חוויות ילדותי ונערותי, חלקן בימים קשים במקלט המשותף, במלחמות – מששת הימים ועד יום הכיפורים.

 

גם היום, כשאני גרה בחלק אחר של העיר המדהימה הזאת, כשאני נוסעת בשאול המלך בואכה אבן גבירול, אני לא רואה את בניין האופרה ואת בית אריאלה, אלא את הצריף שהיה הספרייה העירונית ואת מגרש המשחקים שלצדו, ומרגישה שהגעתי הביתה. שבכרך הסואן הזה אני בבית.

 

מיוחד: ציפי לבני מעדכנת מהסיור בארה"ב

מעדכנת מסיור חשוב שאני עורכת בימים אלה בארצות הברית שכולל כנסים בינלאומיים, מפגשים עם ארגונים יהודים וסטודנטים ישראלים, הרצאות מרכזיות באוניברסיטאות מובילות, מפגש עם מנהיגים ...
קראו עוד

למה בכלל אכפת לנו כישראלים יהודים ממתווה הכותל וחוק הגיור?

למה בכלל אכפת לנו כישראלים יהודים ממתווה הכותל וחוק הגיור? כי חשוב לנו שישראל תישאר מדינת העם היהודי ושהיהדות תהיה מה שמחבר ביננו - ולא ...
קראו עוד

התנועה בראשותי לא תיקח שקל מחוק הפריימריס

גם אם יעבור חוק מימון הפריימריס, התנועה בראשותי לא תיקח שקל, ולא תהיה שותפה לחוק הרע הזה. בכל הנוגע לשלטון החוק יש שני צדדים: מצד אחד ...
קראו עוד

ציפי לבני מציגה את נאום האי אמון בממשלה – הטקסט המלא

אדוני היו״ר, כנסת נכבדה,   שבוע מיוחד השבוע הזה, שבוע שבו לפני-22 שנה נרצח ראש ממשלה בישראל - יצחק רבין.   זה שבוע שבו אנחנו מדברים באופן מיוחד על ...
קראו עוד

יש לנו ויכוח עמוק וחשוב על עתיד המדינה והוא צריך להתנהל, לעומק – בלי הכללות ובלי שנאה

הכללות של קבוצות וההשוואה של כל ישראלי, בגין עמדותיו לארגון טרור או לאויב המדינה - צריכות לצאת מהשיח. זה נכון להשוואת הציונות הדתית לחיזבאללה (יוסי ...
קראו עוד

עוד יבואו ימים אחרים, טובים וממלכתיים יותר. זה תלוי רק בנו.

כשממשלה הופכת כל דבר ממלכתי לפוליטי ומנסה לטעון שכל דבר פוליטי הוא ממלכתי - צריך לעשות סדר בדברים. ממלכתיות מסמלת את ההבנה הבסיסית שחברה המפוצלת סביב ...
קראו עוד

"הייתי טום בוי חסרת תקנה" ציפי לבני מספרת על ילדותה בתל אביב

באחת הפעמים מצאתי את עצמי לבד במעלית, תקועה בין קומות ובין דירות, תלויה בין שמים וארץ. שכנים זועמים הזעיקו את אמי ופסקו שנמאס להם. שמעלית ...
קראו עוד

ציפי לבני בעצרת הזיכרון במלאת 21 שנים לרצח רבין: אף אחד לא ילמד אותנו מה זה ציונות! מה זה ביטחון!

זה הזמן לצאת מהפינה. לעבור ממגננה להתקפה ולצעוק די! די לטירוף! די לאלימות! להסתה! לרדיפה! די לסימון! כן לדמוקרטיה, כן ליהדות מתונה, כן לשלום, כן ...
קראו עוד

נאום שלוש החזיתות

מדינת ישראל עומדת בפני שורה של אתגרים אזוריים ועולמיים. על מנת להבטיח את האינטרסים החיוניים לנו, על ישראל לפעול בפיקחון ומתוך יוזמה, באמצעות שימוש באסטרטגיה ...
קראו עוד

ישראל נמצאת בקריסת מערכות אבל אפשר לעשות תיקון

ישראל נמצאת בקריסת מערכות. אבל לעומת אדם חולה שעבורו קריסת מערכות זה תחילת הסוף - מהמצב הזה אנחנו יכולים לצאת ולעשות תיקון דחוף. מאבק בשחיתות ...
קראו עוד

התכונות הנדרשות מהיועץ המשפטי הבא

איני יודעת מי יהיה או (ואפילו עדיף) מי תהיה היועץ/ת המשפטי לממשלה הבא ואיך יהיה. אני כן יודעת מה התכונות ההכרחיות לו או לה. התכונות הרצויות ...
קראו עוד

הנביא מתחיל בתוכי

במצב של היעדר מנהיגות מעוררת אמון המובילה את העם בדרכה, הדבר היחיד שיכול להוות מורה דרך הוא המצפון אומרים שהפסוק בתהלים האומר ״אותותינו לא ראינו, אין ...
קראו עוד

לא להאמין שרק שנה עברה מאז היינו על הר הרצל בהלוויה של שמעון פרס ז״ל

שנה עברה ושוב אנחנו כאן רק שהעולם אחר לגמרי ממה שהיה, עד כדי כך שבדקתי שוב בגוגל כדי לוודא שבאמת רק שנה עברה. לא היית ...
קראו עוד
שינוי גודל גופנים
ניגודיות