נרשמים, מדברים ומשפיעים

ציפי לבני בכנס ג'ייסטריט 2018

הנאום המלא:

וואו, תודה. זה כל כך מדהים להיות כאן איתכם היום ולראות כל כך הרבה אנשים תומכים בישראל, תומכים בשלום, תומכים בפתרון שתי המדינות, תומכים בדמוקרטיה הישראלית, תומכים בערכים שלנו. זה מדהים, ממש מדהים להיות כאן איתכם.

לפני 70 שנה, מדינת ישראל הוקמה. ורק כמה שעות אחרי שבן גוריון קרא את מגילת העצמאות, רב אחר, הרב של תל אביב, קרא מגילה אחרת. וזה היה הכתובה של ההורים שלי, שהתחתנו באותו יום שבו הוקמה מדינת ישראל.

 

הם בדיוק עזבו את הארגון, את המחתרת שנלחמה על קיומה של ישראל, והפכו לזוג הראשון של מדינת ישראל. ויום אחר כך אבי הצטרף לצבא על מנת להגן על המדינה שזה עתה נולדה. אז ההורים שלי נלחמו כדי להפוך את החלום שלהם למדינה יהודית, למציאות. והיום האחריות שלנו היא לשמור על אותו חזון.

 

החזון הזה לא מדבר רק על קיומה של מדינת ישראל, אלא גם על אופייה של מדינת ישראל והערכים שלנו. מהם ערכיה של מדינת ישראל? זה משהו שהייתי רוצה לדבר עליו איתכם היום. ומילות המפתח הן מדינה יהודית ודמוקרטית. עכשיו, תודה, אבל אלה מילים שכולנו משתמשים בהן. אומרים, כן, ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, אבל בכנות מה המשמעות של זה? והמשמעויות השונות של המילים יהודית ודמוקרטית יוצרות קרע בחברה הישראלית ויצרו מתח בינינו לבין הקהילות היהודיות ברחבי העולם. אז, אנחנו צריכים להבין מה קרה מאז הקמתה של מדינת ישראל. ומה שהיה ברור מאליו ב-1948 כבר לא ברור מאליו.

 

אתם יודעים, כשמדינת ישראל הוקמה, יהודים בכל העולם צהלו משמחה. שנים אחרי, הילדים שלהם זועזעו כשישראל הייתה במלחמה, מלחמת קיום, במלחמת יום הכיפורים, והם הרגישו שהם צריכים להגן על ישראל. אבל היום, רבים מנכדיהם מרגישים מנוכרים לישראל. ואנחנו צריכים להפוך את המשבר הזה להזדמנות.

 

 

אבל לפני הכל, אנחנו צריכים ליצור מערכת יחסית חדשה, דיאלוג חדש לגמרי בין ישראל לבין הקהילות היהודיות בעולם. בואו נשים בצד את הדיאלוג הישן של ״טוב, ישראל נמצאת כאן בשבילכם כמקלט למקרה של אנטישמיות, ואתם תתמכו בישראל עם אהבה, תרומות, תמיכה ללא סייג״. ואני מאוד מעריכה את התמיכה שלכם, אבל אני מאמינה שהיחסים שלנו יותר עמוקים מזה. והיחסים בין ישראל ליהדות התפוצות צריכים להיות מבוססים קודם כל על ערכים משותפים והבנה של מה המשמעות שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. ומה המשמעות שישראל היא מדינה יהודית. אז החזון שלי מבוסס על מגילת העצמאות. ועקרונות הכי חשובים הם – וזה חלק מהחזון הרחב יותר עיקרון ראשון: מדינה יהודית היא לא מדינה דתית. היא מדינת הלאום של העם היהודי. זוהי סיבת הקיום של מדינת ישראל. היא הוקמה כתשובה לאומית לזכותו של העם היהודי למדינה. ולכן, אופיה של ישראל והגדרתה כמדינה יהודית איננה, ולא צריכה להיות המונופול של המפלגות החרדיות בישראל. מדינת ישראל, מדינת ישראל צריכה לייצג ולכבד את כל הזרמים השונים של היהדות, וצריכה לתת מרחב לכולם לבטא את האמונה שלהם בדרך שהוא או היא מרגיש/ה שנכונה.

 

 

ואם מדברים על מרחב, בואו נוודא שלכל יהודי, לא משנה אם הוא בוחר לבטא את אמותינו, יש מרחב – מרחב פשוטו כמשמעו – ומקום להתפלל בו בכותל המערבי.

 

 

זה גם אומר שגיור צריך להיות משהו שמאחד את כולנו, וישראל צריכה לקבל ולהכיר בכל אלה שהתגיירו, אלה שרוצים להיות חלק מהעם היהודי למרות הזרם שאליו הם התגיירו. בין אם זה הזרם האורתודוקסי, הרפורמי, או רב ליברלי אחר. שנית, וזה לא פחות חשוב, זה העיקרון השני. אנחנו צריכים להוקיר ולשמור את אופיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי עם שוויון זכויות לכל אזרחיה. ללא אפליה שמבוססת על דת, מגדר או לאום. שוויון זכויות לכל יהודי, מוסלמי, לסטרייטים ולהט"בים ישראלים. זו לא איזו טובה שאנחנו צריכים לעשות לערביי ישראל. זה חלק מהערכים שלנו, ושוויון זה ערך יהודי. ואהבת לרעך. ואהבת לרעך. ואהבת לרעך. כל אלה הם חלק מהערכים היהודיים שלנו. אנחנו לא מסתכלים על החוקה האמריקנית כדי למצוא את המשמעות של שוויון. וזה גם חלק ממה שצריך להיות הערך הבסיסי של מדינת ישראל. אז שני העקרונות האלה, זכותו של העם היהודי למדינה ריבונית וזכותם של האזרחים לשוויון.

 

הערכים האלה הוגדרו לפני 70 שנה ואלה הערכים שאנחנו צריכים לשמר. ובשתי מילים, זו המשמעות האמיתית של מדינה יהודית ודמוקרטית. אלה הערכים הבסיסיים של מדינת ישראל ואלה צריכים להיות גם הערכים הבסיסיים שמנחים כל מקבל החלטות ישראלי. ואם מדברים על החלטות. כדי לשמור על ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וכדי ששני הערכים האלה יחיו בהרמוניה ולא בניגוד אחד לשני, אנחנו צריכים רוב יהודי במדינת ישראל. זו חובה, זה תנאי בסיסי.. ולכן, ההחלטה הכי חשובה, שהיא אולי גם ההחלטה הכי קשה, שאנחנו מתעסקים בה בחמישים השנים האחרונות. וזו ההחלטה לסיים את הקונפליקט בין ישראל לפלסטינים, על בסיס שתי מדינות לשני עמים, כאשר כל מדינה נותנת תשובה לשאיפות הלאומיות של עמים שונים. זה הפתרון הצודק היחיד. וזה הפתרון הצודק היחיד בשבילנו כיהודי, וגם בשביל הפלסטיני. אבל זו הדרך היחידה לשמור על החזון שלנו למדינה יהודית ודמוקרטית.

 

 

ולכן, חברים, שתי מדינות לשני עמים זה אינטרס יהודי. ולכן כל נשיא אמריקאי שתומך ברעיון של שתי מדינות לשני עמים אינו פרו-פלסטיני ואנטי-ישראלי. הוא מייצג את האינטרס הישראלי, האינטרס המשותף, האינטרס היחיד שיכול לשמור על הערכים של ישראל. אז אלה שאוהבים את ישראל חייבים להילחם על שלום כמו שאתם נלחמים עליו. ואני רוצה להודות לכם על כך שאתם לא מוותרים. כי אלה ימים, ואם לדבר בכנות, אלה ימים מאוד קשים לאנשים שתומכים בשלום. ובכנות, שלום זו הסיבה שבגללה הצטרפתי לפוליטיקה. בכנות, אני שונאת פוליטיקה אבל אני מאמינה – כן. הייתי עורכת דין מאוד טובה כשהחלטתי להיכנס לפוליטיקה ב-1995. אבל הסתכלתי על שני הבנים שלי. הם היו אז בני 5 ו-8. והחלטתי שאני לא אשכח את עצמי אם לא אעשה משהו שאני מאמינה שהוא הדבר היחיד שצריך כדי לשמור על ישראל עם הערכים שלה ולהשאיר להם מדינת יהודית דמוקרטית בטוחה.

 

 

אז אני לא מבטיחה שהשלום נמצא ממש מעבר לפינה. הוא לא. אבל אני מאמינה שאסור לנו לוותר. ובמקום להיכנס למשחק ההאשמות הזה – אנחנו מאשימים את הפלסטינים, הם מאשימים אותנו.

 

 

בואו לא נשכח מה הג׳י פי אס הלאומי שלנו. ובגלל שהג׳י פי אס הלאומי שלנו הוא מדינה יהודית ודמוקרטית, זה האינטרס שלנו לעצור בתחנה, להגיע להסכם עם הפלסטינים אבל אם יש לנו בעיות בדרך – זה סוג של פקק, בעייתי. אז אנחנו יכולים לחכות. אנחנו יכולים להמשיך ולמצוא דרכים אחרות להתקדם. אבל אנחנו צריכים לעשות הכל כדי להשאיר את הכביש פתוח. והמשמעות היא לא לבנות התנחלויות חדשות. לא לקדם התנחלויות חדשים. כי פעילות בהתנחלויות היא חלק מחזון אחר למדינת ישראל. זה ג׳י פי אס לאומי אחר. וזה החזון של מדינת ישראל השלמה. אני מכבדת את החזון הזה. הוא לא שלי. ואלה שלוקחים את ישראל עם הג׳י פי אס הזה של מדינת ישראל השלמה, עבורם, דמוקרטיה היא נטל. והעצירה שלהם בדרך היא לפעול נגד אופייה של ישראל כדמוקרטיה. ולכן אנחנו צריכים להתקדם, ולא לשכוח למה ולאן אנחנו הולכים עם הערכים שלנו והג׳י פי אס.

 

 

עכשיו יש הזדמנויות חדשות לשלום באזור. יש מדינות ערב, מדינות מוסלמיות, הן מבינות שאיראן היא האיום שלהן, לא ישראל. הן היו רוצות יחסים טובים יותר עם ישראל, אפילו שלום עם ישראל. אבל הן לא יכולות להסכים לשלום עם ישראל כל עוד הסכסוך הישראלי-פלסטיני נשאר פתוח. והחדשות הטובות הן שאם נגיע לשלום עם הפלסטינים המשמעות היא שלום אזורי. וזה לא רק שלום, אתם יודעים, במושגים של אגדות. זה יכול באמת לשנות, אסטרטגית, את ביטחון ישראל. ואני רוצה להגיד כמה מילים על ביטחון ישראל. כי אני יודעת שכמו שאתם תומכים בשלום אתם גם תומכים בביטחון ישראל. ואני רוצה להודות לכם על זה שאתם עומדים למען הרעיון של שתי מדינות לשני עמים. ועומדים גם נגד אלה שמנסים לנצל את המצב ואת התדמית של ישראל ולתקוף את ישראל. ובמיוחד נגד הבי די אס, הם לא מייצגים את רעיון שתי מדינת לשני עמים, תסמכו עליי. הם פשוט מתנגדים לקיומה של ישראל. ואני יודעת, אני יודעת, חברים, שלפעמים לא קל לתמוך בישראל. אני יודעת שמבקרים את ישראל על הפעולות הצבאיות שלנו. ואני מאוד מעריכה את העובדה שאתם עושים זאת גם בזמנים שזה לא קל.

 

 

ותאמינו לי, הלוואי שהמצב בעזה היה שונה. כשישראל פירקה את כל ההתנחלויות, ויצאה לחלוטין מעזה לא קיווינו שחמאס ישתלטו וימשיכו לפגוע בישראל עם טילים ומנהרות טרור. אבל המצב מאוד מסובך. אבל אני מרגישה שאני לא רוצה לדבר, אתם יודעים, על הביטחון של ישראל. אבל אני רוצה לשתף אתכם במשהו. כי אני עוזבת מחר לישראל, ואני נוחתת בישראל בדיוק בהתחלה – בדיוק בזמן ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.

 

 

ואני רוצה להגיד כמה מילים על חיילי צה״ל, לא רק אלה שהקריבו את חייהם למען ביטחונה של המדינה היהודית והדמוקרטית, אלא גם אלה שמשרתים עכשיו בצבא הישראלי. אני יודעת מי הם. אני בעצמי הייתי קצינה בצבא הישראלי. שני הבנים שלי שירתו ביחידות לוחמה. ותסמכו עליי, הם בדיוק כמוכם – האנשים הצעירים שיושבים פה בקהל. הם באים מחלקים שונים של החברה הישראלית, שמאל וימין. הם מנסים לעשות הכי טוב שלהם כדי להגן על מדינת ישראל. אני יודעת, כשאני חושבת על שני הבנים שלי, מה הם מייצגים, ובאילו ערכים הם מאמינים. ואני גם יודעת מה הקוד האתי של צה״ל. אז אם חייל עובר על הקוד האתי או עובר על החוק, הוא מועמד לדין ומוענש. ואני רוצה שתדעו את זה, כי מדינת ישראל, עם הערכים שהיא מייצגת, לא סובלת ואסור לה לסבול את זה.

 

 

ואני משתפת אתכם בזה כי אני מכירה את הביקורת. אני יודעת איזה תמונות אתם רואים כאן. ואני יודעת שלפעמים קשה לעמוד על הערכים האלה ולתמוך בביטחון ישראל, ורק רציתי לשתף את זה איתכם באופן אישי.

 

 

אבל אם מדברים על ביטחון ישראל. יש דברים אחד שלעולם, לעולם לא הייתי עושה. ולא הייתי משתמשת, בשם הביטחון, לא הייתי משתמשת בזה כדי לפעול נגד חופש הביטוי בישראל. לעולם, לעולם לא הייתי בשם הביטחון פוגעת בארגוני חברה אזרחית. דמוקרטיה היא לא רק מערכת בחירות שבה הרוב שולט. ולצערי אלה דברים שאני שומעת היום בישראל – ״כן, אנחנו הרוב, אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים״. לא הם לא. כי דמוקרטיה היא גם סט של ערכים שאנחנו חייבים לשמר ולהילחם עליהם. שלטון החוק, חופש הביטוי, חופש העיתונות, מערכת משפט עצמאית ששומרת על הערכים של ישראל, גם כשהממשלה לא אוהבת את זה. כי אלה שמנסים להתגבר על בית המשפט העליון הם אלה שלא היו מקבלים את הערכים של הדמוקרטיה. וזה הזמן להילחם למען הדמוקרטיה בישראל ולא רק בישראל. כי זו תופעה שאנחנו רואים בכל העולם. והגיע הזמן שהליברלים יתאחדו וילחמו על הערכים האלה. בישראל, כאן בארצות הברית ובכל העולם. ותנו לי להבהיר. כשאנחנו רואים דפוסים של דה-לגיטימציה ליריבים פוליטיים או פעילי חברה אזרחית, אני אלחם על זכותם של כל האנשים, גם אלה שאני לא מסכימה עם השקפותיהם, לדבר, להפגין, ולהילחם על ההשקפה שלהם.

 

 

כי זהו האופי ואלה הערכים של החברה הישראלית. זו האחריות שלי, זו האחריות שלנו. ואני רוצה להבטיח לכם שלא רק שאנחנו חולקים את אותם ערכים, אנחנו נלחמים על אותם ערכים. ודמוקרטיה היא לא משהו שאפשר לקחת אותו כמובן מאליו, ולכן אנחנו צריכים להילחם עליה. אז כשעיתונאים שמבקרים מנהיגים מכונים בוגדים, כשאומרים לנו לא לסמוך על השופטים או על רשויות אכיפת החוק, כשנעשית דה-לגיטימציה לפעילי חברה אזרחית. בסוף, אלה הערכים הליברליים שלנו שנמצאים בסכנה. ולכן אנחנו צריכים להתאחד בהגנה עליהם. אז היום, חברים, אני כאן איתכם כדי להשמיע את קולנו למען הערכים שאנחנו מאמינים בהם – דמוקרטיה, שוויון, זכויות אדם, שלום. אלה הופכות לפעמים למילות גנאי בישראל, ובעוד מקומות בעולם. ואנחנו צריכים לעמוד ולהשמיע את קולנו ולהילחם על זה.

 

 

אז, אתם יודעים, כל מנהיג ישראלי שמגיע לארצות הברית, לרוב הם מתחילים בלהגיד שהקשים בין ישראל לארצות הברית הם בלתי שבירים, בלתי מנוערים, ומבוססים על ערכים משותפים. שזה נכון. זה מה שהפך את ארצות הברית ואת ישראל לגדולות. אבל זה לא מספיק לדבר על הערכים האלה. יותר חשוב לשמור עליהם, להוקיר אותם, ולהילחם עליהם.

 

 

אז אני מאמינה, חברים, שאלה הערכים שישראל מבוססת עליהם. אלה הערכים של מגילת העצמאות, אלה הערכים שכולנו מאמינים בהם. אלה הערכים שאם נאמץ אותם, ונילחם עליהם, יהיו הבסיס למערכת יחסים טובה יותר, מערכת יחסים קרובה, בין ישראל ליהדות התפוצות. ותודה שבאתם, תודה שאתם איתנו. תודה.
שינוי גודל גופנים
ניגודיות