29/03/2024 , י"ט אדר ב' התשפ"ד
ENG

נרשמים, מדברים ומשפיעים

החזון שלי

חזון מדיני

חזון מדיני

מדינה יהודית ודמוקרטית – זה היעד שעלינו לסמן בווייז הלאומי שיהיה למצפן בכל צומת הכרעות לאומיות.

 

כדי לשמור על היעד הזה עלינו לשמור תמיד על רוב יהודי במדינת ישראל. מיליונים של פלשתינים החיים ביהודה ושומרון והסכסוך הנמשך איתם מחייב אותנו להכריע האם אנחנו מעדיפים מדינה אחת על כל ארץ ישראל, שלא יהיה בה רוב יהודי והתמשכות סכסוך הדמים בין העמים , או שמירה על מדינת ישראל עם רוב יהודי, על חלק מארץ ישראל.

לכן, עצירה בתחנת ההיפרדות ממיליוני הפלשתינים שביהודה ושומרון הכרחית כדי לשמור על מדינה יהודית קודם כל. זה בפשטות האינטרס הישראלי – מדינה יהודית, דמוקרטית ובטוחה, עם גבול מוכר ובר הגנה, ללא קשר לשאלה מה הפלשתינים רוצים.

הסכם או מהלכים חד-צדדיים

הסכם שלום שמסיים את הסכסוך וששומר על האינטרסים שלנו – עדיף. המשמעות לישראל היא חיץ וגבול ששומר על גושי ההתיישבות והמקומות הקדושים החשובים לנו בישראל, הסדרי ביטחון במדינה פלשתינית מפורזת ומחיקת כלל הדרישות והתביעות מאיתנו. הבונוס הגדול הוא נורמליזציה מיידית ואוטומטית עם מדינות ערב ומדינות מוסלמיות.

ברור שגם אם ייחתם, ייקח זמן עד שיתורגם למציאות, אבל חשוב לפעול, לקדם אותו ולקבוע מהם העקרונות שחשוב לנו לשמור במסגרתו. אם לא ניתן יהיה להשיגו, נתקדם לעבר היעד בצעדים משלנו.

עקרון שתי מדינות הלאום

מאחר ומדובר בסכסוך לאומי בין שתי תנועות לאומיות – הציונות שהקימה את מדינת ישראל בזכות וברשות כמדינת העם היהודי ומצד שני התנועה הלאומית הפלשתינית – הפתרון הוא של שתי מדינות לשני עמים, כשכל מדינה נותנת פתרון לאומי לעם אחר. זה גם היה הפתרון לסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל עוד לפני הקמת מדינת ישראל. זאת ההחלטה שבעקבותיה רקד הישוב היהודי כולו, אחרי ספירת קולות ה- yes/no בעצרת האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר, שקבעה כי בארץ ישראל תקום מדינה יהודית, כשלצידה תקום גם מדינה ערבית – ובעצם, שתי מדינות לשני עמים. ההבדל הוא שאז שמחנו בחלקנו ובעצם האפשרות ההיסטורית להקים מדינה משלנו. זה צריך להיות העיקר גם היום.

עקרון שתי מדינות הלאום משמעותו שלא תהיה זכות שיבה לפליטים פלשתינים לישראל.

כפי שישראל היא הפתרון הלאומי לעם היהודי כולו, כך המדינה הפלשתינית היא הפיתרון המלא לעם הפלשתיני כולו, כולל הפליטים הפלשתינים ולכן לא תהיה להם זכות שיבה לישראל. בנוסף ועל בסיס אותו עיקרון, אזרחי ישראל הערבים, הם אזרחים שווי זכויות במדינת ישראל אבל כל שאיפה לאומית ערבית/פלשתינית אם יש להם, לא תתממש בישראל שהיא מדינת הלאום היהודי.

שמירה על האינטרסים הישראליים היא קריטית – וזה אפשרי

כשרה בממשלה השגתי את ההתחייבות האמריקאית חסרת התקדים במכתב הנשיא בוש, כי לא תהיה לפלשתינים זכות שיבה וכי עצם הקמת המדינה הפלשתינית היא הפתרון לפליטים הפלשתינים, כמו גם את התמיכה הבינלאומית הרחבה לכך. כיו״ר צוות המשא ומתן התניתי את הקמת המדינה הפלשתינית בפירוז מלא והשגתי לכך הסכמה פלשתינית. עוד עמדתי על כך שגושי ההתיישבות, בהם חיים הרוב המכריע ,מאות אלפי ישראלים, יהיו חלק ממדינת ישראל יחד עם שמירה על המקומות החשובים והקדושים בירושלים.

שלום אזורי – ברית אינטרסים אזורית ונורמליזציה עם מדינות ערב

בהתאם ליוזמת הליגה הערבית, הסכם עם הפלשתינים מבטיח שלום ונורמליזציה מידיים עם עשרות מדינות מוסלמיות וערביות מתונות.

בפנינו חלון הזדמנויות היסטורי נדיר, בו מדינות ערב המתונות הרואות באיראן אויב, רוצות לכרות איתנו ברית אבל הסכסוך עם הפלשתינים הוא מכשול בדרכן. התקדמות מדינית מול הפלסטינים הכרחית גם למימוש האינטרסים המשותפים האלו וליצירת ברית ביטחונית אזורית, בה ישראל תשיג עומק אסטרטגי אדיר. שלום עם הפלשתינים מביא את השלום האזורי.

ביטחון אינו תלוי בהתנחלויות

ביטחון לישראל מספקים צה״ל ומערכת הביטחון ולא אזרחים והתנחלויות. גבול בר-הגנה הוא צורך בטחוני אמיתי. מדינה אחת ללא גבול ובתוכה מיליוני פלשתינים והתנחלויות מבודדות בעומק השטח – הם ההפך מביטחון.

לא בכדי רוב מכריע, אם לא כל ראשי ובכירי מערכת הביטחון קוראים להיפרדות מהפלשתינים כדי לשמור על הביטחון. הם לא עושים זאת כי הם שמאלנים – אלא ביטחוניסטים. הם שבים ומדגישים בכל פורום, שכלפי ישראל מופנים איומים רבים ומורכבים, אבל תהליך מדיני והסדר הם קריטיים לביטחון ישראל.

ההתנחלויות הן חלק מחזון אחר – חזון ארץ ישראל השלמה – והן נועדו להוביל אותנו לנקודת האל-חזור בה לא נוכל עוד להפריד בינינו לבין הפלשתינים. הן צורכות ביטחון, משאבים (סד״כ צה״לי גדול) ומציגות את ישראל כמדינה קולוניאליסטית ולא כמדינה שפועלת נגד טרור כחלק מזכותה הטבעית להגנה עצמית. הן גם מאפילות על היחסים עם העולם ובראש ובראשונה עם ארצות הברית. צריך לשמור על גושי ההתיישבות כחלק מישראל אבל כל בניה נוספת בהתנחלות מבודדת מזיקה לישראל ופוגעת בביטחון.
ביטחון לאומי מורכב מכלל היכולות האסטרטגיות של ישראל ולא כזה שנשען על אזרחים בעומק שטח פלסטיני – אלא בין היתר על צה״ל חזק, ברית עמוקה עם ארצות הברית, גבול ברור ושיתוף פעולה בטחוני עם מדינות ערב המתונות.
לא שוכחים את החזון ואת המטרה

אני יודעת שחלקכם איבד את האמון ביכולת להגיע לשלום ולפעמים המציאות גם בצד השני אכן מאכזבת, אבל לפני שנראה אם יש פרטנר בצד השני, בואו נחליט מה אנחנו רוצים. גם אני לא מבטיחה שהשלום המלא מחכה מעבר לפינה, אבל אפילו אם הדרך לא תהיה חלקה או יהיו בעיות עם הצד השני – אסור לשכוח את המטרה. אסור לאבד קשר עין איתה, גם אם זה אומר לחכות או לפעול במסלולים חליפיים ולקבל החלטות שמקדמות אותנו אל היעד אשר שומרות על האופציה הזאת לעתיד.

מי שמוביל את ישראל בנתיב הסיפוח מוביל אותנו לנקודה שבה לא נוכל עוד בעתיד לקבל החלטה להיפרד או להתגרש מהפלשתינים, כל אחד למדינתו. כך נאלץ לחלוק מדינה אחת לאומית עם סכסוך דמים נמשך במקום מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית שלנו.

על השחיתות

על השחיתות

״כולם מושחתים״ זה המשפט שאני שומעת בכל פעם שמדברים על שחיתות ציבורית או סתם על פוליטיקה. זוהי נקודת המוצא של האזרח בישראל וחמור מכך, זה אף נראה כדבר שצריך להשלים איתו.

האמת היא, שלא רק שלא כולם מושחתים אלא שאתם אלה שיכולים לקבוע אם השלטון בישראל יהיה נקי.

גורמי אכיפת החוק ובתי המשפט הם אלה שקובעים האם נבחר ציבור עבר על החוק או לא, אבל שחיתות היא לא רק עניין פלילי היא יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות, שבמרכזן נבחר ציבור שמשתמש בתפקידו לצורך טובות הנאה לו או למקורביו. אתם, באמצעות הכוח שיש לכל אזרח בדמוקרטיה – פתק ההצבעה, יכולים לקבוע האם נבחר ציבור שסרח או שסטה מנורמות התנהגות ראויות, יבחר שוב.

אז למה זה חשוב? יש כאלה שאומרים שמול האתגרים שלפנינו – ויש אתגרים רבים, ביטחוניים, מדיניים, כלכליים וחברתיים – אפשר להעלים עין משחיתות כל עוד הנבחר מקבל החלטות נכונות בתחומים אחרים. אני לא מאמינה בזה – אי אפשר ואסור להפריד בין הדברים. גם אם זה לא תמיד מורגש מידית, השחיתות הציבורית סודקת עמוקות את אמון הציבור בנבחריו ומשפיעה על כל אחד מכם. הכסף שלכם, למענו אתם עובדים קשה ומשלמים מתוכו מיסים, אמור לחזור אליכם בדרכים אחרות, כמו השקעות בחינוך, בבריאות, ברווחה, בצמצום פערים חברתיים ועוד. אבל כשנבחר ציבור מושחת, הוא זה שמשקיע את הכסף שלכם במקומות שעוזרים לו או למקורביו – לא הציבור נהנה אלא קבוצה מצומצמת בלבד.

כשאנחנו מדברים על שוויון הזדמנויות, האם אנחנו מתכוונים להזדמנות שמגיעה רק למי שמקורב לשלטון? האם אדם צעיר בישראל צריך לצאת מתוך נקודת הנחה שרק מי שמשחד או מקורב לצלחת יוכל להתקדם ולהרוויח?

במדינה מתוקנת, הויכוחים האידיאולוגיים והפוליטיים, קשים ככל שיהיו, צריכים להיות מנוהלים על-ידי נבחרי ציבור שפועלים מתוך ניקיון כפיים, ביושר, ענייניות ורואים תמיד את טובת הציבור מול עיניהם. שלל פרשות השחיתות האחרונות מעידות כי בתוך השלטון בישראל נוצרה תרבות של שחיתות – בין בפעולה מדעת, מתוך דעה צלולה ובאופן אקטיבי ובין בשתיקה, קריצה, העלמת עין ובמסר סמוי.

כל זה צריך להשתנות – הכוח לשנות מצוי בידיים שלכם.

יהודית ודמוקרטית

יהודית ודמוקרטית

אני מאמינה שאנחנו חייבים לשמור על ישראל גם יהודית וגם דמוקרטית ובמילים אחרות – מדינת הלאום של העם היהודי עם שוויון זכויות לכל האזרחים. זה מה שנקבע במגילת העצמאות ועל זה צריך להגן

יהודית ודמוקרטית, שתי מילים שהן תעודת הזהות שלנו.

על שתי המילים האלה, שאמורות להיות המכנה המשותף הבסיסי, מתנהל בשנים האחרונות מאבק בחברה הישראלית. זה לא מאבק על מילים אלא על ערכים, על הזהות שלנו ועל העתיד שלנו. לא תמיד הוא ברור ומורגש אבל הוא שם.

יש את אלה שמובילים להתנגשות מלאכותית והרסנית שתאלץ אותנו לבחור בין "מדינה יהודית" לבין "מדינה דמוקרטית". החיבור הטבעי "יהודית ודמוקרטית", שהיה כה טבעי – הפך פתאום לסלע מחלוקת.

אני מאמינה שאנחנו חייבים לשמור על ישראל גם יהודית וגם דמוקרטית, מילים שמשמעותן במשפט אחד: שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי עם שוויון זכויות לכל האזרחים. זה מה שנקבע במגילת העצמאות ועל זה צריך לשמור.

המשמעות של מדינה יהודית היא במובן הלאומי ולכן ישראל אינה מדינה דתית או מדינת הלכה אלא מדינה בה העם היהודי מממש את זכותו להגדרה עצמית. במימוש זכותנו המוצדקת, עלינו גם להבין שדמוקרטיה היא לא רק שיטת בחירות ולא רק שלטון רוב שעושה כרצונו, אלא גם מערכת ערכים עליה הרוב צריך לשמור.

מעבר לזה, שוויון הוא גם ערך יהודי וגם ערך דמוקרטי! הבשורה הגדולה של ישראל והציונות היא החיבור המחודש בין העם היהודי לארץ ישראל ובין התפיסה הדמוקרטית לערכים היהודים, בהם אני גאה. ״ואהבת לרעך כמוך״ כמו גם הפסוק, "כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם", אינם ציטוטים מחוקה זרה אלא מהתנ״ך שלנו.

זה עולם הערכים שלנו, של שוויון וצדק, ושל שלום. לכן כשאנחנו מדברים על כבוד ועל אנושיות כלפי האחר, לא רק שלא 'שכחנו מה זה להיות יהודים', אלא את היהדות עצמה אנחנו מייצגים. כדי לשנות את השיח שמקבע את הדימוי של היהדות כמדירה, שמרנית וימנית, קרדום לחפור בו לטובת קבוצות מיעוט קיצוניות – צריך להפריד את הדת מהפוליטיקה. במקום לקחת את היהדות למקומות קיצוניים, כזאת שמקדשת רק את האדמה ולא את האדם, כדאי לקחת את התכנים היפים שבה. כך נהגו ז'בוטינסקי ובגין ואלה הערכים שליוו את העם היהודי אלפי שנים.

זו צריכה להיות הרוח ששורה בבתי הספר, ברחוב, בצבא ההגנה לישראל ובכנסת. רוח של שמירה בלתי מתפשרת על ערכי מגילת העצמאות שהיא תעודת הלידה ותעודת הזהות של מדינת ישראל: מדינה יהודית ודמוקרטית, השומרת על עצמאות בתי המשפט ושלטון החוק, על בטחון אזרחיה וחייליה, איתנה וגאה בערכיה היהודיים תוך קיום שוויון זכויות לכל אזרחי ישראל.

זוהי השקפת עולם ערכית שהיא בנפשה של הציונות. מדינת ישראל היא יצירה מופלאה בזכות ערכיה והדמוקרטיה לא מחלישה את המדינה היהודית, היא חלק ממנה. מי שמבקש לקדם בחקיקה או בכל דרך אחרת צד אחד של המשוואה על חשבון השני: יותר יהודי ופחות דמוקרטי או יותר דמוקרטי ופחות יהודי מפר את האיזון של הבסיס עליו הוקמה ישראל, פוגע במגילת העצמאות ומחליש את ישראל – מדינתו של העם היהודי.

גם יהודית וגם דמוקרטית – זאת תעודת הזהות שלנו זוהי גאוותינו הלאומית גם כישראלים וגם כיהודים.

עליונות שלטון החוק ועצמאות מערכת המשפט

עליונות שלטון החוק ועצמאות מערכת המשפט

"ובמדינתנו פנימה יהיה הצדק השליט העליון, השליט גם על שליטיה" אמר מנחם בגין והוסיף כי "המשפט הבלתי תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של חירות האדם בימינו. בנפול מבצר המשפט, אין עוד מציל לאדם הנשחק בין אבני הרחיים של השלטון". כך אנחנו גם מדברים דרך פסוקים שמלווים אותנו אלפי שנים: "לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל, בַּמִּשְׁפָּט, בַּמִּדָּה, בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי-צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם."

 

עליונות שלטון החוק ועצמאות מערכת המשפט – אלו הם שני אבני היסוד של מדינת ישראל, בלעדיהן לא תשמרנה זכויותיו של הפרט מול השלטון, לא יתקיים משפט צדק ללא מורא או משוא פנים ולא יישמר האיזון בין ערכיה של ישראל כמדינת העם היהודי עם שוויון לכולם.

 

שמירה על שלטון החוק צריכה להיות בקונצנזוס ומחוץ לוויכוח הפוליטי בין ימין לשמאל. כך גם קובע חוק יסוד השפיטה כי "בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות השפיטה, זולת מרותו של הדין". היום אנו עדים לתהליכים של שחיקת הדמוקרטיה ולרצף של מהלכים וחוקים, באמצעותם מבקשת הממשלה הנוכחית לפגוע בעצמאות מערכת המשפט ולהכפיף את השופטים לחסדי הפוליטיקאים.

 

לא מדובר בויכוח ענייני ולגיטימי, גם לי כשרת משפטים היו לעיתים מחלוקות עם נשיא בית המשפט העליון. מדובר בהליך מכוון, בו מי שרוצה סיפוח מעוניין להחליש את בית המשפט העליון מסיבות אידיאולוגיות, בהיותו המבצר האחרון של הדמוקרטיה הישראלית  השומר על ערכיה של ישראל בהתנהלותה ביהודה ושומרון. כל אזרח צריך לדעת שבית משפט חזק זה האינטרס האישי שלו, בגץ הוא הכתובת לכל אזרח שזכויותיו נפגעות זהו הגוף שיגן על זכויותיו מול השלטון.  

עצמאות בתי המשפט בישראל ידועה ומוערכת בעולם כולו. כשהעולם מנסה להתערב או להעמיד לדין את חיילי ומפקדי צה״ל זהו השכפ״ץ המשפטי שלהם. פגיעה בעצמאות בג"ץ בארץ היא פגיעה ישירה בהגנה על מפקדי צה״ל.

הברית הלא קדושה בין הבית היהודי וראש הממשלה פועלת כתנועת מלקחיים, בה כל צד מסיבותיו מעוניין בהחלשת מערכת אכיפת החוק ובתי המשפט. המניע האידיאולוגי של הבית היהודי בתחום הזה, משרת את ראש הממשלה שרוצה לשחוק את הלגיטימיות של המשטרה והפרקליטות, שעה שהם עומדים בפני רגע ההכרעה בפרשות השחיתות הקשורות אליו. את המחיר נשלם כולנו.

 

מול מסכת המתקפות הללו, מול הנהגה צינית או מיעוט קיצוני המבקשים לשנות את פניה של ישראל וערכיה, ערכי מגילת העצמאות, צריך להתייצב הרוב המתון ולומר: עד כאן! כשמבקשים לטעון שמערכות אכיפת החוק והמשפט מופעלות על ידי השמאל כדי לייצר להן דה-לגיטימציה, עלינו לומר – שישראל היא מדינת חוק, בה כולם כפופים לו ואין אדם מעל החוק.

 

יש מקום לבקר את בית המשפט ואף ראוי לעשות כן, אבל אסור להאשים אותו באנטי ציוניות או בשת"פ עם האויב. בישראל קמה מערכת משפט מפוארת ששומרת על זכויות הפרט של כל אחד מאתנו. זוהי בין היתר עוצמתה הפנימית של ישראל וצריך לשמור עליה.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות